כשבוחרים קובץ
עורך הרשת קורא את ה-PDF בדפדפן שלכם. הצגת העמודים, ההערות שנוספו והייצוא מתבצעים במכשיר שלכם. העותק שהורד כולל את הסימונים שלכם; הקובץ המקורי לא נכתב מחדש.
כשהתוסף פותח קישור
אחרי שלחצתם על פעולת התוסף ונתתם גישה לאתר הזה, התוסף מבקש את ה-PDF מאתר המקור. האתר הזה מקבל את הבקשה. קישורים מסוימים שדורשים התחברות עלולים לא לעבוד, כי התוסף לא שולח את העוגיות של האתר בבקשת ה-PDF.
מה נשאר באחסון הדפדפן
העורך יכול לשמור תמונות של חתימות לשימוש חוזר באחסון המקומי של הדפדפן ולזכור את השפה שבחרתם. אלא אם תכבו זאת ב-“הגדרות”, הוא שומר במכשיר הזה גם את ה-PDF האחרון שפתחתם, יחד עם היסטוריית הביטול, כדי שתוכלו להמשיך מאוחר יותר; קבצים מוגני סיסמה לא נשמרים. כתובת המקור של התוסף נשמרת זמנית באחסון הסשן של התוסף בזמן שנפתחת לשונית עורך חדשה. נקו את אחסון הדפדפן או מחקו את החתימה בעורך כדי להסיר את העותק המקומי.
מגבלות של סימונים חזותיים
צורה לבנה מסתירה תוכן רק לעין. היא לא מסירה בצורה מאובטחת את הנתונים שנמצאים מתחתיה ב-PDF. חתימה מצוירת או מיובאת היא תמונה, לא חתימה קריפטוגרפית. כשזה חשוב, השתמשו בתהליך מאומת של השחרה או חתימה.
לפני ששולחים את הקובץ הלאה
פתחו את ה-PDF שהורדתם, בדקו את הסימונים וודאו שהעמודים שרציתם נמצאים בו. אם המסמך מכיל מידע חסוי, אל תתייחסו לכיסוי חזותי כאל הסרה; בדקו את כללי הטיפול בקבצים באתר המקור ובסביבת הגלישה שלכם.